הסבר של אדם דתי למה הנחת תפילין לא צריכה להיות במרחב הציבורי

אני לא מסכים אתך בקשר לדוכני הנחת תפילין ברחוב וגם בבתי ספר חילוניים.

אני בדעה שהמקום הראוי להנחת תפילין הוא בבית תפילה (בית כנסת) או בבית הפרטי של כל אחד שברצונו החופשי רוצה להניח תפילין.

חב"ד משתמשת בהנחת תפילין כאמצעי מיסיונרי להחזרה בתשובה.

לתפילין יש ערך רוחני שמקשר בין היהודי הפרטי לבורא עולם.

לכן, להביא את זה לרחוב, זה לרוקן את התפילין מכל תוכן ולמעשה הופכים את הנחת התפילין לעבודה זרה.

בגלל כל מה שאמרתי, אני מתנגד נחרצות לדוכני הנחת תפילין ולחב"ד שעושה את זה.

אני בדעה שהיו צריכים לאסור דוכני הנחת תפילין במרחב הציבורי וגם במרחב בתי הספר החילוניים.

אם תלמיד מסוים רוצה להניח תפילין, שילך להתפלל תפילת שחרית בבית כנסת, שזה המקום והזמן המתאים להנחת תפילין מכובדת ומכבדת.

אם נגיד את זה כנראה שנשמע טענות הבאות:

אני מסכימה עם המסקנה שלך אבל לא עם הטענות.

א. הלכה היא גוף ענק ומגוון. יש בה הסכמות גורפות כמו אכילת חזיר ויש בה גם גיוון ושונות. יתר על כן מדובר בגוף ידע חי (על אף יראת פסיקה שקיימת בימינו). ב. ההלכה היא שיש להניח תפילין בניקיון (שו״ע, אורח חיים סימן ל"ח - הפוסקים מתייחסים בעיקר לפעילות המעיים).

אם ההתנגדות היא בשפה הלכתית הייתי בוחרת בטענות של יישוב דעת והיסח דעת וכוונה, ומי נהנה (מרוויח) מהמצווה. בעיני לא פחות חשובות טענות לשוויון מגדרי ושמירת הצביון הממלכתי במרחב הציבורי!
ולגבי תפילה ברחוב - כלומר מחוץ למבנה מה המקור שאתה מסתמך עליו? מדובר בטעות.

בכללי הרעיון שעדיף להתפלל במקום שמאפשר ריכוז וכוונה. אבל יש הכרה בכך שזה לא תמיד אפשרי. למשל:  א. רחבת הכותל - איננה בית כנסת כי אם אתר מורשת ישראל. הרחבה חיצונית לקיר התמך של המתחם. הרווח קירבה למתחם המחיר ״ברחוב״.
ב. אדם המצוי בדרך ועשוי לחרוג מזמני התפילה יעצור ויתפלל. 
ג. תקופת הקורונה - בסגרים עמדו אנשים לתפילה מחוץ לבתים ובשטחים פתוחים.

לענייננו הבעייתיות גדולה כשמדובר במרחבים כמו פארקים בתוך שכונות ובכיכרות כמו כיכר דיזינגוף ורחבת הקניון וגם דוכן-תפילין בבתי ספר. הכי ״שיטת הרגל בדלת״ כדי להשתלט על מרחבים שלא יועדו למטרה זו, ולקבוע עובדות בשטח.